"מומחי ה-NBA" של פיינרסט העדיפו את 1992 עשר לשניים (2-10). אבל ברגע שהם העדיפו את סקוטי פיפן על קווין דוראנט, הבנתי איזה 'מומחים' הם.
אני, שראיתי את כולם אישית ומקרוב (את שחקני 1992 הייתי אומר שראיתי בממוצע 25-30 פעם כל אחד, בעיקר בשנים 1980 – 1990) , ואת שחקני 2012 איזה 7-10 פעמים ממוצע כל אחד ב'אמריקן' במיאמי, ממושב עתונאי קרוב למגרש , נותן ל-1992 יתרון של 4-8 (הארדן וקווין דוראנט, בנוסף ללברון ואנטוני דייויס, אם כי בקשר ל"גבה" אני עבורו בהיסוס גדול). אבל ברוך רובין שלא ראה אף אחד מהאולם עצמו אלא רק בטיווי יעדיף את 2012 1-11, אז ניסלח לו.
אז מה דעתכם?
אי אפשר לדעת מי היה יותר טוב באמת. לגבי שיטת הדירוג שלכם היא ממש לא נכונה. אתם משווים בין מג'יק לכרטס פול לדוגמא. ברור שמגיק בשיא לא סופר אותו אבל ב1992 הוא היה מעבר לשיא ולדעתי לפול פה מגיע יתרון. לא ברור לי איך דוראנט שכבר היה יחסית בשיא ב2012 והוביל את אוקלהומה לגמר מדורג פחות טוב מפיפן. לגבי בירד אותה דוגמא ב92 הוא היה שחקן גמור לגמרי ווסטבורק ב2012 היה ממש טוב. לדעתי יתרון מאוד ברור לווסטבטרק על בירד של 92 ( ברור שהיא בירד לא סופר אותו) . כמו כן יש שחקנים כמו סקסטון ומלון שמתייחסים אליהם בשיאם למרות שהיא האמיתי שלהם היה רק ב97 ו98 לא בטוח שהם טובים יותר ממי שהשוו אותם אליהם .
מג'יק גם ב-92' עדיין היו מעולה כפי שהראה במשחק האולסטאר 92' והוא פרש בגלל גילוי נגיף האיידס בגופותוכו אך עדיין היה מעולה ולא פחות מכריס פול.
גם בירד שלבדריך היה גמור עדיין שיחק נהדר גם אם פחות משמעותית מיכולתו הטובה ביותר ועדיין היה מעל וסטברוק בגלל גאונות המשחק.
גם סטוק ומלון היו מעולים באותן שנים ומהטובים ביותר בליגה בעמדתם אם לא הטובים ביותר ולא רק בשנים 97/8'.
הדבר היחיד שייתכן שאתה צודק לגביו היא דוראנט-פיפן.
ווסטבורק של 2012 לא סופר את בירד של 92. מג'יק היה הרבה מעבר לשיא משחק האולסטאר זה סתם בדיחה והכל היה שם מיוחצן כדי להכניס כסף. הנבחרת של 2012 לא נופלת משל 92 בכל כך הרבה אם בכלל
מסכים איתך שהם פספסו בנוגע לדוראנט והארדן, אבל השאר הגיוני
1992 אוכלים את 2012 בלי מלח!
ראס מול לארי בירד? נו אז שוויין
צאנדלר מול פט יואינג? לאא הפסקתי לצחוק.
איזה פוסט מיותר.
ברור שקבוצת החלומות של 1992.
1992 ב-30 הפרש
דוראנט ב-2012 עוד לא היה בשיאו, לעומת פיפן שהצטיין בעיקר בטורניר האולימפי, אז אני הולך עליו.
אני בכלל חושב שהנבחרת של 2008 עדיפה על 2012
דוראנט אולי (אולי) יותר טוב מפיפן. פיפן לקח קבוצה על הגב לבד כשג'ורדן פרש. דוראנט עוד טעון הוכחה. אולי שנה הבאה.
הארדן ודרקסלר בשוויון למרות שלהארדן יש יתרון קל לדעתי בגלל תצוגות היסטוריות.
חוצמזה אני מסכים עם המומחים
🙂
ב2012 הארדן לא היה בשיאו ולכן דקסלר לוקח בעיקר אחרי שעשה גמר ב92. אבל הארדן בשיא מול דקסלר? ברור שהארדן לא סופר אותו
לא צריך דיון, ואין מה להשוות בכלל.
הדרים טים המקורית היתה חוויה חד פעמית, ורועי סיכם זאת קצר וקולע – 30 הפרש לטובת הקבוצה של 1992
מי שם את סקוטי פיפן לפני דוראנט ? באיזה עולם אני מנסה לחשוב את מייקל ב92 מנסה להתמודד עם הקצב של היום, היה צריך שקית אינפוזיה איתו, הנבחרת של 92 גדולה היסטורית ובאמת הייתה משהו שעולם ראה פעם ראשונה!!! אבל בהשוואה ל2012 אין להם סיכוי, אני בעוד בקטע של נוסטלגיה אבל השתפרנו על כל הרבה ב20 שנה האלה בכל התחומים רק בכדורסל ובספורט משום מה אנחנו הולכים אחורה.
בין 92' ל-2012 יש 20 שנה. אין "קפיצות אבולוציוניות" על פני תקופות קצרות כל כך. אי אפשר לומר שככלל, 20 שנה מלמדות על מצד אחד כדורסל "מודרני", ומצד שני כדורסל "פרימיטיבי".
כן, יש קפיצות בטכנולוגיה, ובכסף שיש בספורט. אלו אכן מאפשרים אימונים ברמה גבוהה יותר, רפואה ברמה גבוהה יותר, והיצע גדול יותר של כישרונות (היצע הכישרונות הוא קריטי בהתפתחות כל ענף שהוא. על פני אותן 20 שנה, למעט אחד יוסיין בולט, ההתקדמות של השיא ב-100 מטר ריצה הוא של עשירית השנייה. זו לא קפיצה אבולוציונית).
.
אתה כותב "אני מנסה לחשוב את מייקל ב92 מנסה להתמודד עם הקצב של היום, היה צריך שקית אינפוזיה איתו."
הקצב ב-NBA ב-89', היה גבוה מהקצב ב-NBA בעונה האחרונה. הקצב ב-91' היה גבוה מזה של העונה שעברה. הקצב של 92' היה גבוה מזה של לפני שנתיים.
או במילים אחרות – זה משפט שפשוט לא קשור למציאות (וזה לפני שנכנסנו לכך שאז היה אסור לשמור אזורית, ושכמות הדקות למשחק של הכוכבים הייתה גדולה יותר).
.
מסקרן אותי לגלות –
איך הנבחרת של 2012 הייתה מתמודדת עם דייויד רובינסון?
רובינסון היה שחקן על שבשיאו יכל להתאים כמו כפפה ליד לכדורסל של תקופתנו. הוא ידע לרווח את המשחק עם יד רכה מההיי פוסט,
הוא היה אתלטי ברמה יוצאת דופן, הוא היה נייד להפליא, הוא ידע לכסות גארדים/פורוורדים כמו ששום סנטר (למעט אלאג'ואן) מאז ידע.
הוא HOF שהגיע למשחק מוקדם מדי. בכדורסל של ימינו, הוא היה בלתי עציר.
והוא דוגמה נהדרת לכך שבאותה נבחרת של 92', לא שיחקו "גמדים פרימיטיביים…"
.
דרך אגב,
עם דבר אחד אני מסכים –
אני מסכים שחלק מהגולשים לוקים בנוסטלגיות יתר.
אני אוהד גדול של פיפן. אבל דוראנט, הוא לא. זה לא אומר משהו לחובתו של פיפן. הוא עדיין אחד מהשחקנים הרב גוניים ביותר שיצא לי לראות. אחד ממגני הפרימטר הגדולים של המשחק.
אבל בעוד שגוראנט שחקן הגנה לא רע בכלל, בצד ההתקפי מדובר באחד מהסקוררים הגדולים של ה-NBA. כיום, ובהשוואה לכל תקופה שהיא.
גיא מה זה השיא? תשווה את הריצות והתוצאות של 92 לעומת של היום? תשווה את האתלטיות רוב האצנים של פאם לא היו עוברים את המוקדמות היום.
.
קצב משחק זה לא רק כמות פושיזונים יש עניין של אתלטיות מעבר בחילופים דברים שלא נספרים אחרי זה הקצב ״בשנות ה60״ היה הגבוה בהיסטוריה כיוון שהיו עוברים חצי מגרש וזורקים.
.
הקליעה משנות ה90 השתפרה פלאים, האתלטיות, השליטה בכדור… גיא תצפה בבקשה במשחקים של שנות ה80 ו90 מעיניים של היום (לדוגמה הסדרה של ג’ורדן מול הסאנס) זה זבל טהור, השחקנים כאלה מטומטים גם המאמנים השליטה בכדור כל כך רעה.
.
״בין 92' ל-2012 יש 20 שנה. אין "קפיצות אבולוציוניות" על פני תקופות קצרות כל כך. אי אפשר לומר שככלל, 20 שנה מלמדות על מצד אחד כדורסל "מודרני", ומצד שני כדורסל "פרימיטיבי״ פשוט לא נכון.
הטכנולוגיה הרפואה המדע עשו שיפור כה מדהים ב20 שנה האחרונות . הקפיצה משנות ה90-2012 עברה מהפכה טכנולוגית ורפואית עצומה (הרבה יותר גדולה מהקפיצה משנות ה90-70 לדוגמה או מ70-50…) למעשה ב20 שנה האחרונות התקדמנו אלפי מונים אתה זוכר את המחשבים בשנות ה בשנות ה90 היו שבקושים יודעים לעשות משהו ,וטלפונים עם אנטנה ענקית.
.
לשאלתך על דיוויד רובינסון ב2012 היה סנטר מפלצתי שבדיוק התחיל בדעיכה שלו דוויט הווארד שמו אתלט על, מגן טבעת מהטובים בהיסטוריה.
.
כריס פול קובי לברון דוראנט והוארד, היו מרסקים את נבחרת החלום.
אתה זורק המון אקסיומות ללא רמז של הוכחה.
את שיא העולם בקפיצה לרוחק, קבע מייק פאוול ב-91'. היחיד שהתקרב עליו, עם מקבץ תוצאות מרשים לא פחות מהשיא עצמו, זה קרל לואיס, באותה תקופה.
היכן ההתקדמות המטאורית עליה אתה כותב?
.
התשובה פשוטה וברורה.
אין באמת התקדמות אבולוציונית בתקופה כל כך קצרה. מדובר על בודדים, כאשר ההשפעה על ההתקדמות קשורה בראש ובראשונה בסטטיסטיקה –
ככל שיש יותר מתחרים, יש סיכוי גדול יותר למצוא את יוצא הדופן, את היוסיין בולט.
גודל בהתחרות זו פונקציה של גודל אוכלוסייה, ומשאבים.
ככל שיש יותר פוטנציאל רווח, יש יותר תחרות.
זה עד כדי כך פשוט.
ה-NBA נתן את הקפיצה הכלכלית שלו בתחילת שנות ה-80', 2 אנשים בודדים גרמו לכך . מג'יק ובירד. אחריהם הגיעה התקשורת, ובעקבותיהם הכסף והעומק התחרותי.
.
כאשר מתעסקים בשאלה היפותטית כמו זו שנשאלה, לטעמי, המדד המשמעותי ביותר (והסובייקטיבי ביותר) הוא הכישרון.
ג'ורדן היה מצליח בכל תקופה. כל הטיעונים על "האתלטיות שצמחה" פשוט מתבטלים לנוכח העובדה שהזינוק שלו הוא מהטובים שנמדדו בתולדות הליגה.
כל השאר?
שום דבר שקצת אימון והתאמות לא פותרים.
את אותו הדבר בדיוק אני בלב שלם יכול לכתוב על רובינסון, מלון, דרקסלר, וכ"ו.
יש כמה יוצאים מן הכלל –
אני לא בטוח שמשחקו של יואינג יתורגם היטב לכדורסל של ימינו.
סטוקטון?
עם העלייה בחשיבות השלשה?
הוא היה מלך, גם בכדורסל של ימינו.
גיא עשית פה סמטוחה שלמה, מצד אחד אתה כותב את מאגר הכשרונות, מצד שני אתה מביא דוגמה למקצוע שהחתך באוכלוסייה שלו כל כך קטן שהשוואה לNBA כלל לא ריאלית , אני לא מדבר על בדיקות הסמים שרק התחילו והתרכזו בענפים הגדולים . תשווה את ריצת ה100 מטר מקום ראשון ב92: זכה בתוצאה של 9.96 , ב2012 מקום 6 על תוצאה 9.94 .
.
ריצת 200 מטר מקום ראשון עם תוצאה של 20.01 באולימפיאדה 2012 זה היה מספיק לו רק למקום שישי…
.
אני מת על סטוקטסון הוא היה גארד אדיר ובהחלט ברשימת הטופ 3 של הפוינט גארדים היסטורית, אבל אתה מדמיין אותו מתמודד מול הקרי והארדן של הליגה שווה בשווה?
גיא ואל תתן לנוסטלגיה להטעות אותך רובינסון היה שומר אדיר אבל הגארדים של שנות ה90,2000 היו כל כך נכים כדורסלנית, לעומת אלו של היום לחשוב שהוא יכל להתמודד עם הגארדים של היום זה בדיחה
בשיאו ונכון לתקופה שבה הוא שיחק, גם אני מעדיף את סקוטי על קווין דוראנט.
אבל ב"משחק" בין שתי הקבוצות האלו לאור התקדמות האימון, היכולות הרפואיות ושינוי סגנון המשחק, לא בטוח בכלל מי ינצח. (צ'נדלר היה סנטר הגנתי לא רע בכלל, יואינג לדעתי היה אוברייטד)
בשיאו דוראנט טוב מסקוטי גם ללא קשר לתקופה , בהרבה סקוטי פיפן לעולם לא יכל לעשות את מה שדוראנט עושה בהתקפה הוא להיחשב הטוב בעולם
מנחם, אני בהחלט מסכים שדוראנט >>>> פיפן,
וגם שאיגי > מאלין.
מעבר לזה קשה להתווכח עם הבחירות..
אז זה 8-4 ולא 10-2, אבל עדיין הנבחרת של 92 >>> 2012
בוא נעשה את זה פשוט 2012 לא הייתה שנת השיא של העשור הזה. אם לוקחים את חמישיית העשור שזו קרי הארדן קוואי דוראנט ולברון ושמים אותה מול חמישיית העשור של שנות ה90 שזו סקסטון גורדן פיפן בארקלי והאקים ברור שהחמישייה של העשור הזה לוקחת. אולי החמישייה של שנות ה80 יותר חזקה שם יש את מג'יק תומאס ג'ורדן בירד ומוזס מלון. אפשר גם להכניס את קרים במקום מלון או את דוקטור ג'יי במקום תומאס ואז להעביר את ג'ורדן לעמדה 2 ואת בירד לעמדה 3 .
הצעתי פעם את משחק הוותיקים והצעירים (תקופת הטלוויזיה. לא מכיר ווילט וביג או).
ותיקים:
מג'יק, מייקל, בירד, בארקלי, קארים.
ספסל, מי שבא לכם. דרקסלר, רובינסון, פיפן, יואינג. כל אלה.
צעירים:
סטף, קובי, לברון, דאנקן, שאקיל. (טימי אמריקאי, נו. אם לא אז הגבה).
ספסל, כל החשודים הידועים. ווייד, הארדן, AD, ראס וכו'.
.
צעירים. קל. ממש.
הכדורסל טס שנות אור. לא תהיה שאלה מאחרי הרבע הראשון, שבו עוד יעשו כבוד…
(כמובן שכחתי את שני הסופר סאבס בשתי הקבוצות… קארל מאלון בתרנגולים וקווין דוראנט באפרוחים… אבל הבנתם את החלוקה)
מה שבעייתי הוא הפיפן היה מאוד טוב ב92 ודוראנט היה בתחילת השיא אז זה נתון לוויכוח וגם אם ממש נכנסים לקטנות מג׳יק היה כוכב בגלל חוכמת משחקו ואת זה אי אפשר לקחת לו בשום שלב בקריירה שלו למרות שהוא לא שיחק בעונת 92 וכריס פול 2012 נותן פייט אבל זה לא מספיק
דוראנט 2012 השחקן ה2 הטוב בעולם סקורר בלתי עציר, בדיוק כמו היום
2012 לוקחת. בירד ומג'יק היו רחוקים משיאם ב92', ובשלב הזה כריס פול עדיף על מג'יק וראסל על בירד
ודוראנט לוקח את פיפן ובתכלס הרבה יותר קרוב למייקל
אגב גם 2008 לוקחת את 92